פסק-דין בתיק ת"ק 001712/04

1.         התובעים, בני זוג, הגישו כנגד הנתבעת תביעה ע"ס של 4,150 ש"ח.

            הנתבעת, חברה בע"מ (להלן: " אופיר טורס") מפעילה, בין היתר, סוכנויות נסיעות ברחבי הארץ ועוסקת בהזמנת שירותים לנופשים ומטיילים לחו"ל מספקי השירות בהתאם להזמנת הלקוחות.

הצד השלישי,(להלן: " הרץ"), חברה ציבורית בע"מ, עוסקת, בין היתר, בהשכרת כלי רכב לנהיגה עצמית בישראל תחת השם המסחרי "הרץ " מתוקף זיכיון.כן עוסקת הרץ בהעברת הזמנות לשכירת כלי רכב אצל חברות "הרץ" שונות בחו"ל וזאת עפ"י הזמנת סוכנויות נסיעות ולקוחות פרטיים.

2.         לאחר ששמתי את עדויות התובעים, נציגי אופיר טורס והרץ, שמעתי את טיעוניהם ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידיהם, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

            אין בכוונתי לפרט בפסה"ד את כל טענות וראיות הצדדים אך פסה"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כולן.

3.         בתחילת חודש ינואר 2003, הזמינו התובעים מאופיר טורס כרטיסי טיסה הלוך ושוב לצ'ילה וכן רכב ומלונות.

            התובעים בקשן להזמין באמצעות הנתבעת רכב ליום 15.1.03 למדינות צ'ילה וארגנטינה. אופיר טורס פנתה ביום 6.1.03 להרץ בבקשה לשכור את הרכב כמבוקש ע"י התובעים, אולם, נמסר לה ע"י הרץ כי לא ניתן לבצע מישראל             הזמנת רכב בצ'ילי כך שתתאפשר העברתו לארגנטינה. בעקבות זאת, ביום 7.1.03 העבירה הרץ לתובעים, באמצעות אופיר טורס, שובר להזמנת רכב בצ'ילי תמורת סך של 675 $ בתוספת מיסים מקומיים בסכום של 125 $             וסה"כ 800 $. הרץ מסרה לאופיר טורס הזמנה מיום 7.1.03.

אופיר טורס והרץ לא גבו כל תשלום עבור הרכב ומוסכם בין הצדדים כי היה על התובעים לשלם בצ'ילי את הסכום הנדרש.

            שוכנעתי כי הרץ, בעת מסירת ההזמנה הנ"ל, הניחה כי התובעים חזרו בהם מכוונתם לעבור עם הרכב לארגנטינה ולכן לא דיווחה לאופיר טורס כי יהיה על התובעים לשלם סכום נוסף על מנת להעביר את הרכב לארגנטינה.

            שוכנעתי גם כי הנתבעת לא סתרה את טענות התובעים האמינות עלי, ולפיהן ידעה כי בכוונתם לנסוע עם הרכב מצ'ילי לארגנטינה וחזרה. כן אמינה עלי גרסת התובעים ולפיה הניחו כי התשלום הכולל הנדרש הסתכם בסך כולל של  800 $.

טענת הרץ לפיה לא ניתן היה להזמין מהארץ רכב שיוכל לעבור מצ'ילי לארגנטינה וחזרה סבירה בעיני,וזאת  לאור העובדה שהרץ ניסתה ביום 6.1.03 לבצע הזמנה זו ומשהדבר לא עלה בידה הוציאה ביום 7.1.03, בתאום עם אופיר טורס, את שובר ההזמנה שאינו כולל מעבר לארגנטינה.

            לקראת סיומו של הדיון הצעתי לנציגי אופיר טורס לשקול את דחיית המשך הדיון על מנת לשמוע את עדות העובדת שטיפלה בהזמנה וזאת בין למחרת היום ובין במועד קרוב, אולם לאחר בדיקה קצרה שביצעו נציגי אופיר טורס נמסר כי הם נאלצים לוותר על הזמנתה.

4.         לכשהגיעו התובעים לצ'ילי וביקשו לשכור את הרכב, הוברר להם כי הרכב יעמוד לרשותם רק ביום המחרת, דבר שגרם לעיכוב של יום אחד במעבר לארגנטינה וכן כי עלות ההשכרה, כולל העברה לארגנטינה וחזרה,מסתכמת ב- 1,200 $ במקום 800 $ כמובטח.

בעקבות זאת, לא שכרו התובעים את הרכב מהרץ ולאחר בדיקות שביצעו בחברות אחרות, שכרו רכב ב - 1,200 $ - 1,150 $.בתביעתם זו תבעו את ההפרש בסך של 400 $.

בנסיבות אלו לא נסתרה גרסת התובעים ולא הוכחה גרסת אופיר טורס כי ביצעה ההזמנה כמבוקש. כן לא הוכחה בפני גירסת אופיר טורס ולפיה הרץ פעלה ברשלנות.

5.         סוף דבר: הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא הבהירה לתובעים כי שובר ההזמנה אינו כולל מעבר לארגנטינה וכי יהיה עליהם לשלם סכום גבוה יותר מ -800 $.

בנסיבות אלו על הנתבעת לפצות את התובעים בגין ההפרש שבין 800 $ ל - 1,150$ היינו סך של 350 $.

6.         לטענת התובעים, הם הזמינו מאופיר טורס לילה במלון קאררה בעיר לה סרנה ושילמו לה סך של 92 $ לכל לילה במקום 54 $ שהיה המחיר שמצויין במחירון המלון מיום 14.2.03.

            התובעים תובעים בתביעתם זו את ההפרש שבין שני המחירים.